#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. 1 גר תושב מה דינו לגבי גלות בהרג ישראל ובהרג גר תושב אחר ומנין?<p dir=""rtl"">ומה הדין ישראל שהרג גר תושב?</p>"	"גר תושב שהרג ישראל אינו גולה אלא נהרג דכתיב &quot;והיו לכם הערים למקלט&quot; 'לכם' ולא לגרים, אבל הרג גר תושב חברו גולה שנאמר &quot;לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים&quot;. לרב חסדא ה&quot;מ שהרגו דרך ירידה אבל דרך עליה שישראל אינו גולה הוא נהרג גם שהרג גר תושב, רבא חולק שישראל אינו גולה שאינו צריך גלות, אלא באומר מותר שישראל לא גולה כיון שהוא קרוב לפשיעה גר תושב נהרג, אבל אביי ס&quot;ל דאומר מותר אנוס הוא. <p dir=""rtl"">ישראל שהרג גר תושב גולה (כפי' רש&quot;י והרמב&quot;ם בסוגיא, והרמ&quot;ה ס&quot;ל דאינו גולה &lt;ע' ריטב&quot;א&gt;)</p>"	מכות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. 2 אומר מותר האם הוא קרוב למזיד או אנוס ומנין?	"רבא סבר קרוב למזיד [ובגוי שחשב שזה בהמה ונמצא אדם וכד' נהרג] רב חסדא ואביי סברו אנוס הוא [ופטור].<p dir=""rtl"">רבא הוכיח כשיטתו מדכתיב &quot;הנך מת על האשה אשר לקחת&quot; ורב חסדא יסבור בידי שמים ולא בידי אדם.</p><p dir=""rtl"">אביי הוכיח כשיטתו דכתיב &quot;הגוי גם צדיק תהרוג&quot;, ורבא סבר אדרבא הקב&quot;ה לא הודה לדבריו שאינו צדיק שהיה לו ללמוד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אשתו שואלים אותו, ולא למד, על כן נצרך לתפילת הנביא.</p>"	מכות ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 1 סומא האם גולה ומנין?	"ר' יהודה אומר אינו גולה דכתיב &quot;אשר יבא אל רעהו ביער&quot; משמע כל מי שיבא ובא הכתוב ומיעט סומא &quot;בלא ראות&quot;. <p dir=""rtl"">ר' מאיר אומר גולה, ד&quot;בלא ראות&quot; למעט כנ&quot;ל, וכן &quot;בבלי דעת&quot; נמי ממעט, הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. [ר' יהודה &quot;בלי דעת&quot; ממעט מתכוין.]</p>"	מכות ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 2 שונא האם גולה או נהרג ומדוע?	"שונא אינו גולה דכתיב &quot;והוא לא שונא לו&quot;. <p dir=""rtl"">ר' יוסי בר' יהודה סבר נהרג מפני שהוא כמועד ואינו צריך התראה דס&quot;ל לא נתנה התאה אלא להבחין בין שוגג למזיד.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ש סבר שיש לחלק נשמט אינו גולה (דמזיד הוא) נפסק גולה, ואף בנפסק אין זה אלא לחכמים הסוברים בנשמט הברזל מקתו גולה אבל לרבי שסובר אינו גולה אף ה&quot;נ אינו גולה (כגרס' רש&quot;י, אבל לגרסתנו וכן גרסת ר&quot;ח להיפך בנפסק יש לחלק בין שונא לאהב ובנשמט בין רבי לרבנן).</p>"	מכות ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 3 כמה ערי מקלט היו והיכן היו, ומדוע?	"ג' ערי מקלט בא&quot;י כנגד ג' בעבר הירדן, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן. ואף שבעבר הירדן היו פחות אנשים היה צריך מספר ערי מקלט שווה דשכיח שם רוצחים שנאמר &quot;גלעד קרית פועלי און עקובה מדם&quot; שהיו עוקבים להרוג נפשות.<p dir=""rtl"">&quot;ושלשת את גבול ארציך&quot; שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון, הטעם שלסמוכים לשכם הוא יותר קרוב משאר הארץ, דשכיחי ביה רוצחים דכתיב &quot;וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה&quot; שהיו מתחברים להרוג נפשות ככהנים המתחברים לחלוק בבית הגורן.</p><p dir=""rtl"">כל ערי הלוים קולטים שנאמר &quot;ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר&quot; אלא ששה הערים קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, ואילו המ&quot;ב אינן קולטות אלא מדעת.</p>"	מכות ט:		
